8/31/2013

פרק ק''ה-Capítulo 105: Yeshu quiere masacrar a sus enemigos

BS"D


פרק ק''ה

[14] עיוד אמר יש''ו לתלמידיו דמיון אחר מלכות שמים דומה לאדם הולך בדרך רחוקה ויקרא את עבדיו ויפזר להם ממונו.
[15] לאחד נתן חמשה זהובים לשני נתן שנים זהובים ולשלישי אחד איש כראוי לו נתן להם. וילך לדרכו.
[16] וילך המקבל החמשה זהובים והריוח חמשה אחרים.
[17] וכמו כן המקבל שנים הלך קנה ומכר והרויח חמשה החרים.[1]
[18] והמקבל האחד הלך וחפר בארץ ויטמון את ממון[2] אדוניו.
[19] ואחר ימים רבים בא אדון העבדים ההם ויבקש מהם חשבון הממון.
[20] ויגש המקבל החמשה זהובים אמר לו אדוני חמשה זהובים נתת לי והא לך חמשה אחרים אשר רוחתי.
[21] ויאמר לו אדוניו אמנם עבד טוב ונאמן אתה. ויען היית נאמן במעט אשימך על הרבה בא בשמחה אדוניך.
[22] וגם המקבל שנים הזהובים נגש ויאמר אדוני שנים זהובים נתת לי והנה שנים אחרים[3] אשר הרוחתי.
[23] ויאמר לו אדוניו אמנם עבד טוב ונאמן אתה. וכי היית נאמן במעט אשימך על הרבה בא בשמחת אדוניך.
[24] ויגש המקבל האחד ויאמר אדוני ידעתי שעז וקשה אתה ותקצור אשר לא זרעת ותאסוף אשר לא פזרת.
[25] ומיראתך הלכתי וטמנתי הזהוב שלך והא לך שלך.
[26] ויען אדוניו ויאמר עבד רע ועצל אחרי שידעת שקוצר אני אשר לא זרעתי ואוסף אשר לא פזרתי
[27] לזאת היית חייב לתת נכסי לשולחני ובבואי הייתי מקבל את שלי עם ריוח.
[28] לזות קחו ממנו הזהב וחנותו[4] לאשר רווח החמשה זהובים.
[29] לאשר יש לו תנתן לו ולאשר אין לו  הראוי לו ילקח ממנו.
[30] והעבד העצל השליכהו במחשכי תחתיות ושם יהיה לו בכי וחרוק שנים.[5]

Capítulo 105

[14] Otra vez dijo Yesh”u a sus estudiantes sobre otra similitud: 
El reino de los cielos es como un hombre que se va muy lejos y llamó a sus siervos y espacio su dinero. 
[15] A uno le dio cinco monedas de oro, al segundo le dio dos monedas de oro y el tercero, le dio correctamente, les dio a ellos. Y luego se fue en su camino. 
[16] El que recibió cinco monedas de oro fue y ganó otras cinco. 
[17] Asimismo el que había recibido dos se fueron, comprado, vendido, y ganó otros cinco.
[18] Pero el que había recibido uno se fue, cavó en la tierra, y escondió el dinero de su señor.
[19] Después de muchos días el señor de aquellos siervos, de ellos les pidió la cuenta del dinero. 
[20] El que recibió cinco monedas de oro se acercaba (y) le dijo: Señor mío, tú me has dado cinco monedas de oro y hubo para ti otras cinco monedas que han sido de mi voluntad. 
[21] Y le dijo su señor: Si bien siervo bueno y fiel eres. Y le respondió: Porque has sido leal en lo poco, te pondré sobre gran parte, entra en el gozo de tu amo.
[22] Y también el que recibió dos monedas de oro, se acercó y dijo: Mi señor, dos monedas de oro me diste y he aquí [están] otras dos monedas que han sido de mi voluntad.
[23] Y le dijo su señor: Si bien siervo bueno y fiel eres. Eso era poco has sido leal, te pondré sobre gran parte, entra en el gozo de tu señor. 
[24] Y se acercó al que recibió uno y le dijo: Mi señor tú sabes qué fuerte y dura ha sido la cosecha, que no sembraste y [no] se recogió lo que no difundiste.
[25] Y del temor me fui y escondí y enterré vuestro oro  y así aquí tienes lo que es tuyo. 
[26] Y respondió su señor y dijo: Siervo malo y perezoso, ya que ya usted sabe que siego lo que no sembré, y que recojo lo que no propague,
[27] A esto todavía tienes que dar los activos de mi escritorio y cuando llegué estaba recibiendo [lo que había sido] a mi voluntad. 
[28] A esto, tome el oro de él y lo [dio al que] compró para que conforme a voluntad [obtuvo] cinco monedas de oro.
[29] Al que tiene se le dará, y al que no tiene se le apropiara y se le quitará. 
[30] Y al siervo perezoso, echadle en la oscuridad bajo tierra y allí será el llanto y el rechinar de dientes.
Comentario.

Esta mashal (parábola) se conoce con el nombre: “De las diez monedas”. Nos habla de siervos (esclavos) y de un amo (como dice Mateo Hebreo) que es hecho rey (como dice el Evangelio de Lucas 19:12-27), tiene por costumbre tomar lo que no pone y cosechar lo que no siembra:

Entonces él le dijo: De tu propia boca te juzgaré, siervo malo (עַבדָּא בִּישָׁא), Tú me conociste, que soy hombre severo (דּגַברָא אנָא קַשׁיָא), que tomo lo que no puse y cosecho lo que no sembré (ושָׁקֵל אנָא מֵדֵּם דּלָא סָמֵת וחָצֵד אנָא מֵדֵּם דּלָא זֵרעֵת)
ܐܵܡܲܪ ܠܹܗ ܡܼܢ ܦ݁ܘܿܡܵܟ݂ ܐܸܕ݁ܘܿܢܵܟ݂ ܥܲܒ݂ܕ݁ܵܐ ܒ݁ܝܼܫܵܐ ܝܵܕ݂ܲܥ ܗ݈ܘܲܝܬ݁ ܠܝܼ ܕ݁ܓ݂ܲܒ݂ܪܵܐ ܐ݈ܢܵܐ ܩܲܫܝܵܐ ܘܫܵܩܸܠ ܐ݈ܢܵܐ ܡܸܕܸ݁ܡ ܕ݁ܠܵܐ ܣܵܡܸܬ݂ ܘܚܵܨܸܕ݂ ܐ݈ܢܵܐ ܡܸܕܸ݁ܡ ܕ݁ܠܵܐ ܙܸܪܥܸܬ݂ ܀
λέγει αὐτῷ• ἐκ τοῦ στόματός σου κρινῶ σε, πονηρὲ δοῦλε ᾔδεις ὅτι ἄνθρωπος αὐστηρός εἰμι ἐγώ, αἴρων ὃ οὐκ ἔθηκα, καὶ θερίζων ὃ οὐκ ἔσπειρα, καὶ συνάγων ὅθεν οὐ διεσκόρπισα•

Lucas 19:22

 Y gusta de ver masacrados- κατασφάττω ó muertos- קַטֵלו a sus enemigos judíos delante de sus narices, tal como dice Lucas al final de esta parábola:

Evangelio Arameo de Lucas (Peshita)

Lucas 19:27
Pero  en cuanto a aquellos enemigos míos que no querían que yo reinara (אמלֵכ) sobre ellos, traedlos acá y matadlos (קַטֵלו) en mi presencia.
ܒ݁ܪܲܡ ܠܗܵܢܘܿܢ ܒ݁ܥܸܠܕ݁ܒ݂ܵܒ݂ܲܝ ܐܲܝܠܹܝܢ ܕ݁ܠܵܐ ܨܒ݂ܲܘ ܕ݁ܲܐܡܠܸܟ݂ ܥܠܲܝܗܘܿܢ ܐܲܝܬ݁ܲܘ ܐܸܢܘܿܢ ܘܩܲܛܸܠܘ ܐܸܢܘܿܢ ܩܕ݂ܵܡܲܝ ܀
בּרַם להָנוּן בּעֵלדּבָבַי אַילֵין דּלָא צבַו דַּאמלֵכ עלַיהוּן אַיתַּו אֵנוּן וקַטֵלו אֵנוּן קדָמַי
πλὴν τοὺς ἐχθρούς μου ἐκείνους, τοὺς μὴ θελήσαντάς με βασιλεῦσαι ἐπ᾽αὐτούς, ἀγάγετε ὧδε καὶ κατασφάξατε αὐτοὺς ἔμπροσθέν μου

Como bien comentan algunas versiones esta parábola pretende representar la venida de Yesh”u y el juicio.
Ante la escena que nos pinta la parábola debemos preguntarnos: ¿quién fue que dijo:

“Aprended de mí, que soy manso y humilde de corazón y hallaréis descanso para vuestras almas”
μαθετε απ εμου οτι πραος ειμι και ταπεινος τη καρδια και ευρησετε αναπαυσιν ταις ψυχαις υμων
ולמדו ממני ותכירו כי עני אני וטוב ובר הלבב ותמצאו מרגוע לנפשותיכם
Evangelio de Mateo 11:29 (Mateo Hebreo 51:29)



[1]             Ms. E has a superlinear correction to שנים. Ms. A has שנים in the text. Ms. F has יותר.
[2]             Aramaic מָמוֹן, מָמוֹנָא. Syriac ܡܳܡܽܘܢܳܐ.
[3]             In v. 17 Shem Tov has it that the one who was given two gained five more. He kept three for himself?
[4]             Mss. ABEFG have ותנוהו instead of וחנוהו.
[5]             Elsewhere the spelling is שינים. Is this a typo?

No hay comentarios:

Publicar un comentario

Tu opinión es importante para nosotros!