Existe una Baraita que menciona que un tal Ya’acov que curaba enfermedades en el nombre de Yesh"u de Natzrat, de esta anécdota la utilizan los mesiánicos para justificar la divinidad de este criminal, como lo explica uno de los más virulentos misioneros nazarenos:
“Los
discípulos de Iehoshua ven el rol del
Tzadiq no solo como un Guía Adonenu veRabenu), sino
como ‘el Omed’ (alguien Parado/‘Mediador’) entre Elohim y
los hombres’, alguien Parado aludiendo a
una Escalera entre los cielos y la
tierra como un canal a través del
cual la tierra (las personas) tocan
los cielos (lo divino).”
Avdiel ben Oved (Ariel Frías), Extracto
Centro de Estudios Maor BaOlam, 2005 Natzratim.com. p.16.
Por esta razón, ellos consideran que ellos pueden
realizar curaciones en el nombre de Yeshu HaNotzrí; sin embargo ¿qué dice el
judaísmo de la Época del Segundo Templo, sobre tal práctica? Analicemos lo que
dicen los Tanaim (tanaitas) sobre este caso:
Tosefta Masejet Julin II, 22-23
|
|
“Le ocurrió al R’ Eleazar ben Dama (hijo de la hermana de R’
Ishmael)[1] que una serpiente lo mordió, y Ya’acov de Kefar
Sama (Sekanya) vino a curarlo en el nombre de Yeshu ben Pandera [Yeshu de
Natzrat) Pero el R’ Ishmael se lo impidió. El dijo: ¡Ben Dama, no te está
permitido! El (el R’ Eleazar ben Dama) respondió: Te daré una prueba de que
le es posible curarme. (Te citaré un pasuk de la Torah que
demuestra que está permitido). Pero antes de que pudiera probar nada, murió.
El R’ Ishamael dijo (llamándolo): Feliz eres tú, Ben Dama, porque quedas en
paz (porque tu cuerpo es limpio y tu alma ha sido aventajada en pureza) y no
has violado la valla de los jajamim’.
|
מעשה בר' אליעזר בן
דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שהכישו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו ולא הניחו
ר' ישמעאל א"ל אי אתה רשאי בן דמא. א"ל אני אביא לך ראיה
שירפאני ולא הספיק להביא ראיה עד שמת. אמר ר' ישמעאל אשריך בן דמא שיצאת
בשלום העולם ולא פרצת גדירן של חכמים שכל הפורץ גדירן של חכמים סוף פורענות בא
עליו. שנאמר (קוהלת י) ופורץ גדר
ישכנו נחש. מעשה בר"א שנתפס על דברי מינות והעלו אותו לבמה לדון אמר
לו אותו הגמון זקן כמותך יעסוק בדברים הללו. אמר לו נאמן דיין עלי כסבור
אותו הגמון שלא אר"א אלא לו ולא נתכוין ר"א אלא נגד אביו
שבשמים. א"ל הואיל והאמנתני עליך אף אני כך אמרתי אפשר שהסיבות הללו
טועים בדברים הללו דימוס הרי אתה פטור וכשנפטר מן הבמה היה מצטער שנתפס על דברי
מינות נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קבל נכנס ר"ע ואמר לו רבי אומר לפניך דבר
שמא אין אתה מיצר אמר לו אמור אמר לו שמא אחד מן המינין אמר לך דבר של מינות
והנאך אמר לו הן א"ל השמים הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך באסתרטיא של צפורי
מצאתי איש כפר סכניא ואמר דבר של מינות והנאני ונתפשתי על דברי מינות שעברתי על
דברי תורה (משלי ה) הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה כי רבים חללים הפילה וגו'
שהיה ר"א אומר לעולם יהא אדם בורח מן הכיעור ומן הדומה לכיעור.
|
Talmud
Babli Masejet Avoda Zara 27b
|
|
מעשה בבן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שהכישו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו
ולא הניחו ר' ישמעאל וא"ל ר' ישמעאל אחי הנח לו וארפא ממנו ואני אביא מקרא מן
התורה שהוא מותר ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו ומת קרא עליו ר' ישמעאל
אשריך בן דמא שגופך טהור ויצתה נשמתך בטהרה ולא עברת על דברי חביריך שהיו אומרים(קוהלת
י) ופורץ גדר ישכנו נחש שאני מינות דמשכא דאתי למימשך בתרייהו אמר מר לא עברת על
דברי חביריך שהיו אומרים ופורץ גדר ישכנו נחש איהו נמי חויא טרקיה חויא דרבנן דלית ליה אסותא כלל
ומאי ה"ל למימר(ויקרא יח) וחי בהם ולא שימות בהם ור' ישמעאל הני מילי בצינעא
אבל בפרהסיא לא דתניא היה רבי ישמעאל אומר מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד <עבודת
כוכבים> {עבודה זרה} ואל תהרג שיעבוד ואל יהרג ת"ל וחי בהם ולא שימות בהם
יכול אפילו בפרהסיא ת"ל (ויקרא כב) ולא תחללו את שם קדשי אמר רבה בר בר חנה
אמר רבי יוחנן כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן ואיכא דאמרי אמר רבה
בר בר חנה אמר ר"י כל
|
|
Los mesiánicos afirman que en este caso hubo muchos
“rabinos” que permitían sanar en el nombre de Yesh”u, sin embargo ellos no
terminan de leer lo que dice el Talmud sobre esta historia:
“¿Y que hubiese dicho [Ben Dama] [para demostrar
que le está permitido ser sanado en el nombre de Yeshu de Natzrat?] [está
escrito] “y viviréis en ellos” (Vaicrá 18:5), y no que mueras en
ellos; y R’ Ishmael [opina] que estas cosas [que pase sobre
las mitzvot para salvarse la vida] en lo oculto, pero no en
público, como estudiamos que R’ Ishamel decía De donde sabemos que
si le dicen a una persona hacer idolatría y sino la matan, que idolatre y no
muera? De lo que dice en la Torah: “Vejai Vahem” (Y vivirán con
ellos) y no que mueran con ellos; ¿Se puede hacer esto en público?, [la
respuesta es] ¡NO¡, [De donde lo sabemos?, De lo que está escrito en la
Torah: “Y no profanaran Mi santo Nombre” (Vaicrá 22:32)
|
ומאי ה"ל
למימר (ויקרא יח) וחי בהם ולא שימות בהם ור' ישמעאל הני מילי בצינעא אבל בפרהסיא
לא דתניא היה רבי ישמעאל אומר מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד <עבודת כוכבים> {עבודה זרה}
ואל תהרג שיעבוד ואל יהרג ת"ל וחי בהם ולא שימות בהם יכול אפילו בפרהסיא
ת"ל (ויקרא כב) ולא תחללו את שם קדשי אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מכה
שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן ואיכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר
ר"י כל
|
Es decir, para el Talmud compara al hecho de sanar
a alguien en el nombre de Yeshua, Jesús o Iehoshua de Natzrat con la idolatría.
El sendero correcto, es que la misma Torah
autorizó a los doctores a curar mediante el versículo (Devarim 21:19):
“Hará que se cure por completo” (Gemara Bava Kammá 85ª); explica
el Rashba:
“Una persona que se enferma no ha de confiar en milagros, Ha de buscar la ayuda de un doctor, y a la vez, dirigir su corazón al Cielo, consciente de que Di”s es el verdadero curador.”
RaShB"A, Responsa 1:413
No hay comentarios:
Publicar un comentario
Tu opinión es importante para nosotros!